יועץ משפטי פנימי לא מדבר בישיבות באנגלית? איך לבחור מורה פרטי שמבין In-House Counsel

יועץ משפטי פנימי ששותק בישיבה באנגלית: איך לבחור מורה שבאמת מבין את התפקיד שלך

אתה יושב בזום עם לונדון, ניו יורק וברלין. המנכ"ל מציג את עסקת הרכישה, ה-CFO שואל על ה-exposure, ואז כולם מסתכלים עליך. אתה יודע בדיוק מה הסיכון המשפטי. ניסחת סעיף כזה כבר חמש פעמים בעברית. בראש יש לך תשובה חדה, מדויקת, כזו ששומרת על החברה. ואז אתה פותח את המיקרופון, והאנגלית יוצאת איטית, זהירה מדי, מתנצלת. אתה אומר I think maybe we should consider… במקום מה שהיית אומר בעברית בביטחון מלא: זה לא יעבור רגולציה, אנחנו חייבים לשנות את המבנה. אחרי הישיבה אתה שולח מייל ארוך כדי לתקן את הרושם. שוב.

אם אתה In-House Counsel בחברה גלובלית, אתה לא צריך שיסבירו לך מה זה לחץ. אתה חי בין עולמות. מצד אחד אתה עורך דין שצריך להיות הכי חד בחדר, מצד שני אתה איש עסקים שצריך לדבר בשפה של ההנהלה. וכל זה באנגלית שלא תמיד נותנת לך את אותו כוח שיש לך בעברית. התחושה הזאת שאתה 20% פחות טוב ממה שאתה באמת, רק בגלל השפה, היא לא עניין של אגו. זו בעיה מקצועית אמיתית.

המאמר הזה נכתב בדיוק לרגע הזה. לא עוד מאמר כללי על אנגלית לעורכי דין, ולא רשימת טיפים של תלמדו מילים. אנחנו נפרק למה יועצים משפטיים פנימיים, גם הכי מוכשרים, נתקעים דווקא בדיבור בישיבות, ואיזה סוג של מורה פרטי לאנגלית אונליין יכול באמת להוציא אותך מהשתיקה הזאת, בלי שתצטרך לחזור לספסל הלימודים.

הרגע שבו הבנת שהאנגלית היא לא הבעיה המשפטית, אלא הבעיה המקצועית

רוב היועצים המשפטיים הפנימיים לא מגיעים אלינו כי הם לא יודעים אנגלית. להפך. הם קוראים חוזים באנגלית כל היום, הם כותבים מיילים שלא היו מביישים שותף בלונדון, הם עברו את TOLES או למדו LLM. הבעיה מתחילה כשהמסמך נסגר וצריך לדבר. ברגע שאין לך זמן לחשוב, לערוך, למחוק ולנסח מחדש, האנגלית שלך נחשפת.

הבעיה הזאת נוצרת כי התפקיד שלך הוא היברידי. אתה לא מתרגם משפטי. אתה צריך לקחת סיכון משפטי מורכב ולהסביר אותו ב-30 שניות למנהל מוצר שלא מבין משפטים, ובאנגלית שהיא שפת האם שלו. המוח שלך עושה שלוש פעולות במקביל: חושב משפטית, מתרגם תרבותית, ומנהל חרדה. זה עומס קוגניטיבי עצום.

אם מתעלמים מזה, קורה דבר שקט ומסוכן. אתה מתחיל לדבר פחות בישיבות. אתה נותן לאחרים לקחת את המקום. ההנהלה מתחילה לתייג אותך כמי שצריך לשלוח לו מייל אחר כך, לא כמי שמקבל החלטות בזמן אמת. לאט לאט, המעמד שלך כ-business partner נשחק, לא בגלל הידע שלך, אלא בגלל הנוכחות שלך.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שצריך עוד קורס Legal English עם רשימות של hereby ו-notwithstanding. יועצים משפטיים לא צריכים ללמוד עוד מונחים ארכאיים. הם צריכים ללמוד להגיד משפטים כמו: I’m not comfortable with this structure from a regulatory perspective, can we pause and look at an alternative? במשפט אחד, ברור, סמכותי, בלי להתנצל.

הפתרון המקצועי הוא לעבוד על אנגלית ביצועית, לא אנגלית אקדמית. אנגלית שבה אתה לומד להוביל ישיבה, לעצור עסקה, לנהל משא ומתן, להגיד לא בנימוס אבל בתקיפות. זה דורש מורה שמבין את ההבדל בין אנגלית משפטית לאנגלית של יועץ פנימי.

שיעור אנגלית אונליין אחד על אחד נותן לך בדיוק את זה: חדר סגור ובטוח שבו אתה מתרגל את הסיטואציות האמיתיות שלך. לא תרגילים מהספר, אלא הישיבה של יום שלישי. המורה מקשיב איך אתה מסביר סיכון, עוצר, מתקן, נותן לך ניסוח אחר, ואתה מנסה שוב. בלי קהל, בלי שיפוט.

דוגמה מהחיים: יועצת משפטית בחברת סייבר סיפרה שהיא תמיד אמרה I think maybe we have a small issue with GDPR. בשיעור פרטי עבדנו על החלפת Maybe ב-We need to flag. תוך שלושה שבועות היא אמרה בישיבה: We need to flag a GDPR issue that could block the rollout. זה שינה את כל התגובה שקיבלה. טיפ מעשי: הקלט את עצמך מסביר סיכון אחד באנגלית במשך 60 שניות. תקשיב כמה פעמים אתה אומר maybe, kind of, I think. רק המודעות תתחיל לשנות את הדפוס.

למה דווקא עכשיו יועצים משפטיים פנימיים לא יכולים להרשות לעצמם אנגלית מגומגמת

לפני חמש שנים, יועץ משפטי פנימי בישראל עוד יכול היה להסתתר מאחורי מיילים. היום החברות הן גלובליות באמת. ה-board יושב בארה"ב, צוות הפיתוח באוקראינה, הלקוח בגרמניה. הישיבות הן באנגלית, כל יום, כל היום. המודל של לשלוח חוות דעת כתובה אחר כך כבר לא עובד, כי ההחלטות מתקבלות בלייב.

הסיבה השנייה היא השינוי בתפיסה של התפקיד. פעם מחלקה משפטית הייתה cost center שאומרת לא. היום מצפים ממך להיות enabler. שתשב עם המכירות ותמצא פתרון, לא רק שתגיד שזה אסור. כדי להיות enabler אתה חייב לדבר בשפה עסקית מהירה, לא בשפה משפטית כבדה. אם אתה מדבר לאט מדי, פשוט ידלגו עליך.

אם אתה מתעלם מהפער הזה, אתה מסתכן בשחיקה מקצועית. מחקרים בתחום של אנגלית עסקית אפקטיבית מראים שתחושת מסוגלות נמוכה בשפה שנייה קשורה ישירות להימנעות מהשתתפות בישיבות. אתה לא רק מפסיד קידום, אתה מתחיל לא לאהוב את העבודה שלך.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שזה יסתדר מעצמו עם הזמן. עוד ישיבה ועוד ישיבה, ואיכשהו זה ישתפר. בפועל, בלי תרגול מכוון, המוח רק מחזק את דפוסי ההימנעות. אתה לומד להגיד פחות, לא להגיד טוב יותר. חשיפה בלי משוב לא בונה מיומנות, היא רק בונה חרדה.

הפתרון המקצועי הוא להתייחס לאנגלית שלך כמו לכל מיומנות ליבה אחרת של התפקיד. כמו שאתה משקיע בהבנת רגולציה חדשה, אתה צריך להשקיע ביכולת להסביר אותה באנגלית תחת לחץ. זה לא מותרות, זה חלק מתיאור התפקיד.

שיעור פרטי אונליין מאפשר לך לעשות את זה בלי לפגוע בלוח הזמנים המטורף שלך. אתה לא צריך לנסוע לשום מקום, אתה לא צריך להתאים את עצמך לקבוצה. אתה יכול לקבוע שיעור ב-21:30 אחרי שהילדים נרדמו, ולהתמקד בדיוק בישיבת ה-product review של מחר בבוקר.

דוגמה: יועץ משפטי בחברת פינטק היה צריך להציג לחברה האם בארה"ב את מדיניות ה-KYC החדשה. במקום ללמוד בעל פה מצגת, עבדנו בשיעור על שלושה מסרים מרכזיים ועל איך לענות על שאלות קשות. הוא נכנס לישיבה עם מבנה, לא עם תסריט. טיפ: לפני כל ישיבה חשובה באנגלית, כתוב שלושה משפטי מפתח שאתה חייב להגיד, ותרגל אותם בקול רם, לא רק בראש.

הבעיה המרכזית: אתה יודע לכתוב חוות דעת מושלמת, אבל בישיבה אתה מחפש מילים

הפער בין כתיבה לדיבור הוא לב הבעיה של כמעט כל יועץ פנימי שאני פוגש. בכתיבה יש לך זמן, יש לך Grammarly, יש לך זמן לבדוק אם אומרים subject to או pursuant to. בדיבור אין לך כלום. יש לך שנייה וחצי להגיב, וכל העיניים עליך. המוח שלך, שרגיל לדייקנות של עורך דין, נכנס ל-freeze כי הוא מפחד לטעות.

למה זה קורה? כי למדת אנגלית כמו עורך דין, לא כמו דובר. למדת לקרוא חוזים, לא לנהל שיחה. המערכת המשפטית מתגמלת דיוק על פני שטף, אבל ישיבה עסקית מתגמלת שטף, בהירות ונוכחות. אתה מנסה להפעיל תוכנה של כתיבה משפטית על חומרה של שיחה חיה, וזה נתקע.

אם לא מטפלים בזה, אתה נכנס ללופ של פיצוי יתר. אתה כותב מיילים ארוכים מדי אחרי הישיבה כדי להוכיח שאתה יודע, אתה משתמש במילים גבוהות מדי כדי לפצות על חוסר הביטחון בדיבור, ואז אתה נשמע עוד פחות טבעי. הלקוחות הפנימיים שלך מתחילים לחשוב שאתה מסורבל.

הטעות הנפוצה היא לנסות לפתור את זה על ידי שינון עוד מילים. עוד 50 מונחים של M&A. זה לא עוזר, כי הבעיה היא לא אוצר מילים, אלא שליפה תחת לחץ. אתה יודע את המילה indemnification, אבל אתה לא מצליח לשלוף בזמן את המשפט הפשוט: Who bears the risk if this fails?

הפתרון הוא לעבוד על אוטומטיזציה של שפה. להפוך ביטויים קריטיים לתגובה אוטומטית, כמו שאתה יודע להגיד כבוד השופט בלי לחשוב. זה נעשה על ידי תרגול ממוקד של chunks, לא של מילים בודדות.

בשיעור אחד על אחד, מורה טוב יזהה את 20 המשפטים שאתה צריך הכי הרבה: איך לעצור מישהו בנימוס, איך לבקש הבהרה, איך להגיד שאתה צריך לבדוק ולחזור, איך להתנגד בלי ליצור קונפליקט. ואז תתרגל אותם עד שהם יוצאים אוטומטית.

דוגמה מעשית: במקום לנסות לנסח I would like to express my concern regarding the potential liability that might arise from this clause, תתרגל: I’m concerned about the liability here. Can we reword it? קצר, ברור, סמכותי. טיפ להיום: קח חמש התנגדויות שאתה אומר בעברית כל הזמן, ותרגם אותן לאנגלית קצרה. אל תחפש תרגום מילולי, חפש את הגרסה שהיית שומע מעורך דין אמריקאי.

למה הרבה יועצים לומדים שנים ועדיין לא מדברים בביטחון

אתה לא מתחיל מאפס. למדת אנגלית בבית ספר, באוניברסיטה, אולי גם בקורס עסקי. אז למה אתה עדיין תקוע? כי רוב הלמידה שעברת הייתה פסיבית. הקשבת, קראת, ענית על שאלות אמריקאיות. כמעט אף פעם לא דיברת ברצף במשך 40 דקות על נושא שמעניין אותך, עם מישהו שמתקן אותך בזמן אמת.

הסיבה השנייה היא שהלמידה שלך הייתה כללית. קורס Business English שמלמד אותך איך להזמין מלון ואיך לכתוב קורות חיים לא רלוונטי ליועץ שצריך להסביר מה זה change of control. כשהלמידה לא רלוונטית, המוטיבציה נופלת והמוח לא שומר את המידע.

אם אתה ממשיך באותה דרך, אתה רק מחזק את התסכול. אתה מתחיל להאמין שיש לך מחסום שפה מולד, שאתה פשוט לא טיפוס של שפות. זה סיפור שאנשים מספרים לעצמם, והוא לא נכון. אין לך בעיית שפה, יש לך בעיית אימון לא מותאם.

הטעות הנפוצה היא לחזור שוב ושוב לאותו סוג של קורס קבוצתי. קבוצה של עשרה אנשים ברמות שונות, עם מורה שצריך לרצות את כולם, שבוע אחרי שבוע. אתה מדבר אולי 4 דקות בשיעור של שעה, והשאר אתה מקשיב לאחרים טועים.

הפתרון המקצועי הוא למידה ממוקדת ביצועים. בדיוק כמו שספורטאי לא משתפר מלראות משחקים, אלא מאימון אישי על החולשות שלו. אתה צריך מישהו שיקשיב לך מדבר 90% מהזמן, יזהה את הדפוסים הקבועים שלך, ויבנה לך תוכנית תיקון.

שיעורי אנגלית אונליין אחד על אחד עם מורה פרטי נותנים לך את האימון הזה. אין הסתתרות מאחורי אחרים. אתה מדבר, אתה טועה, אתה מתוקן מיד, אתה מנסה שוב. זה לא נעים בהתחלה, אבל זו הדרך היחידה לבנות שריר.

דוגמה: יועץ שהיה בטוח שהוא חלש בדקדוק, גילה בשיעור פרטי שהבעיה האמיתית שלו היא שהוא מתחיל כל משפט ב-I think. ברגע שהחלפנו את זה ב-In my view או From a legal standpoint, כל הנוכחות שלו השתנתה. טיפ: בקש מחבר לעבודה שיספור כמה פעמים אתה אומר I think בישיבה אחת. המספר יפתיע אותך.

מה ההבדל בין לדעת Legal English לבין להישמע כמו יועץ סומך בחדר

Legal English הוא כלי חשוב, אבל הוא לא מה שהופך אותך ל-In-House Counsel טוב באנגלית. Legal English מלמד אותך מה ההבדל בין representation ל-warranty. אנגלית של יועץ פנימי מלמדת אותך איך להגיד למנכ"ל: If we go with this wording, we’re taking on a risk we can’t insure. זו שפה אחרת לגמרי.

הבעיה נוצרת כי הרבה עורכי דין לומדים אנגלית משפטית בריטית מסורתית, ואז נשמעים כאילו הם כותבים חוזה מ-1920. בעולם העסקי הגלובלי של היום, אף אחד לא רוצה לשמוע heretofore. הם רוצים בהירות. כשאתה מדבר כבד מדי, אתה נתפס כמי שמסבך, לא כמי שפותר.

אם אתה מתעלם מההבדל הזה, אתה תישאר בתפקיד של השומר, לא של השותף. יזמינו אותך בסוף כדי לאשר, לא בהתחלה כדי לחשוב יחד. זו פגיעה ישירה בהשפעה שלך בארגון.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שככל שתדבר ביותר מונחים משפטיים באנגלית, תישמע יותר מקצועי. בפועל, ההפך הוא הנכון. היועצים הכי מוערכים בחברות גלובליות הם אלה שיודעים לתרגם משפטית מורכבת לאנגלית פשוטה ועסקית.

הפתרון המקצועי הוא ללמוד plain legal English. זו הגישה שמקדמים גופים כמו הגדרה מקצועית לאנגלית משפטית שמדגישה תקשורת ברורה על פני שפה ארכאית. אתה לומד להגיד את אותו דבר משפטי, אבל בשפה שבן אדם עסקי מבין.

בשיעור פרטי, מורה שמבין את העולם שלך יעזור לך לעשות את המעבר הזה. הוא יקח פסקה שכתבת וישאל: איך היית מסביר את זה ל-CPO בחמש שניות במעלית? ואז תתרגל את התשובה הזאת שוב ושוב.

דוגמה: במקום This agreement shall be governed by and construed in accordance with… בישיבה תגיד: We chose Israeli law here, that’s standard for us. זה מספיק. טיפ: קח סעיף אחד מחוזה שאתה עובד עליו עכשיו, ונסה להסביר אותו באנגלית כאילו אתה מסביר לחבר שלא למד משפטים. אם הוא הבין, גם ה-CFO יבין.

למה לימוד קבוצתי לא תמיד מתאים ליועץ משפטי פנימי

יש משהו מלחיץ במיוחד בללמוד אנגלית בקבוצה כשאתה עורך דין בכיר. אתה רגיל להיות הכי חד בחדר, ופתאום אתה צריך לטעות מול זרים. אז אתה שותק, נותן לאחרים לדבר, ויוצא מהשיעור בלי שתרגלת כלום. זו חוויה שחוזרת על עצמה אצל הרבה יועצים.

הבעיה בקבוצה היא גם ברמת התוכן. אתה צריך לתרגל איך להסביר סיכון רגולטורי, והמשתתף השני צריך לתרגל איך לדבר עם לקוחות במלון. המורה צריך להתפשר, ואף אחד לא מקבל את מה שהוא באמת צריך. הקצב איטי מדי או מהיר מדי, והדוגמאות לא רלוונטיות.

אם אתה ממשיך בקבוצה למרות שזה לא מתאים, אתה פשוט מבזבז זמן וכסף. אתה מגיע, אתה מקשיב, אתה לא מתקדם, ואז אתה מסיק שאנגלית זה לא בשבילך. זה לא נכון, פשוט הפורמט לא התאים.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שקבוצה נותנת לך חשיפה למבטאים שונים וזה טוב. זה נכון ללומד מתחיל, אבל ליועץ ברמת ביניים-גבוהה, מה שאתה צריך זה עומק, לא רוחב. אתה צריך מישהו שיתעמק בדרך שבה אתה בונה משפט תחת לחץ.

הפתרון הוא למידה אינטימית ומותאמת. שיעור שבו אתה יכול להגיד למורה: תקשיב, מחר יש לי שיחת שימוע עם הרגולטור האמריקאי, בוא נתרגל. אף קבוצה לא יכולה לתת לך את זה.

שיעור אנגלית אונליין אחד על אחד נותן לך בדיוק את המרחב הזה. אתה לומד מהבית, בלי נסיעות, בלי שאף אחד מהמשרד רואה אותך נכנס לכיתת אנגלית. אתה יכול להיות פגיע, לשאול שאלות בסיסיות, לטעות, ולקבל משוב מדויק.

דוגמה: יועץ שעבד בחברת תרופות היה צריך להציג ב-audit. בקבוצה הוא היה מתבייש להגיד שהוא לא מבין מה ה-auditor האמריקאי אומר כשהוא מדבר מהר. בשיעור פרטי הוא יכול היה לעצור ולהגיד: לא הבנתי, בוא נשמע שוב. טיפ: אם אתה כן בקבוצה היום, מדוד כמה דקות נטו אתה מדבר. אם זה פחות מ-10 דקות בשעה, זה סימן שאתה צריך פורמט אחר.

מה באמת קורה בשיעור אנגלית אונליין אחד על אחד שמותאם ל-In-House Counsel

הרבה יועצים מדמיינים שיעור פרטי כמו שיעור בבית ספר: מורה שואל, תלמיד עונה, מתקנים שגיאות. שיעור טוב ליועץ פנימי נראה אחרת לגמרי. הוא מתחיל מהשאלה: מה יש לך השבוע? איזו ישיבה מלחיצה אותך? איזה מייל אתה מתקשה לנסח?

הבעיה ששיעור כזה פותר היא הניתוק בין לימוד לעבודה. כשאתה לומד חומר כללי, אתה צריך לעשות את החיבור לבד לעבודה שלך. כשאתה לומד מתוך העבודה שלך, הלמידה היא העבודה. אתה לא מבזבז זמן על תרגילים, אתה מתכונן לישיבה האמיתית.

אם אתה לא עובד ככה, אתה תמשיך ללמוד אנגלית בנפרד מהעבודה, ותעבוד באנגלית בנפרד מהלימוד. שני עולמות שלא נפגשים. אתה תדע דקדוק, אבל לא תדע מה להגיד כשה-CEO אומר Let's close this today.

הטעות הנפוצה היא לחשוב ששיעור טוב חייב לכלול מצגת וספר לימוד. יועצים עסוקים לא צריכים עוד ספר. הם צריכים סימולציה. מורה שמשחק את הלקוח האמריקאי הקשוח, את המנהלת מלונדון שלא מבינה למה לוקח זמן, את ה-CFO ששואל שאלות קשות.

הפתרון המקצועי הוא שיעור מבוסס role-play עם משוב מיידי. אתה מדבר, המורה עוצר, נותן לך ניסוח חד ומדויק יותר, אתה חוזר עליו, מקליט, שומע את עצמך. זה אימון, לא הרצאה.

בלימודי אנגלית אונליין אחד על אחד, המורה יכול גם להקליט את הסימולציה ולשלוח לך סיכום עם שלושה דברים לשיפור עד הפעם הבאה. אתה לא צריך לזכור הכל, אתה מקבל תוכנית עבודה ברורה. ומכיוון שזה בזום, אתה מתרגל בדיוק בסביבה שבה אתה עובד באמת.

דוגמה: בשיעור אחד תרגלנו איך להגיד לא להצעה של מחלקת מכירות בלי להישמע כמו מחסום. התחלנו ב-No, we can't do that, ועברנו ל-We can’t approve it as is, because of X. Here’s what we can do to get it approved quickly. זה שינה את כל הדינמיקה. טיפ: בקש מהמורה שלך לעשות איתך 15 דקות של Q&A מהיר בסוף כל שיעור, שבו הוא שואל שאלות לא צפויות ואתה חייב לענות מיד, בלי לחשוב יותר מדי.

איך מורה פרטי צריך להתאים את השיעור לפרופיל סיכון, לרגולציה ולתרבות הארגונית שלך

יועץ משפטי בחברת הייטק שעובדת עם ארה"ב צריך אנגלית אחרת לגמרי מיועץ בחברת פארמה שעובדת מול ה-FDA, או מיועץ בבנק. המילים שונות, הטון שונה, רמת הפורמליות שונה. מורה טוב חייב להבין את זה.

הבעיה נוצרת כשמורה מלמד את כל עורכי הדין אותו דבר. הוא מלמד את כולם את המילה indemnity, אבל לא מלמד איך לדבר על risk appetite בחברת סטארט-אפ שבה כולם בני 30 ומדברים בסלנג. אתה יוצא עם אוצר מילים שלא מתאים לתרבות הארגונית שלך.

אם המורה לא מתאים את השפה לתרבות, אתה תישמע מוזר. תדבר פורמלי מדי בחברה קז'ואלית, או קז'ואלי מדי בפגישה עם רגולטור. זו טעות שיכולה לעלות באמון.

הטעות הנפוצה של תלמידים היא לא לשתף את המורה בהקשר. הם באים לשיעור ואומרים בוא נלמד אנגלית עסקית. מורה טוב ישאל: איך מדברים אצלכם? האם אומרים Guys או Everyone? האם המנכ"ל אמריקאי ישיר או בריטי מנומס? האם הישיבות הן ויכוח פתוח או שיש היררכיה?

הפתרון המקצועי הוא לבנות פרופיל תקשורת. בשני השיעורים הראשונים, מורה מנוסה צריך למפות: מי הקהל שלך, מה סוג הסיכונים שאתה מסביר, מה הטון המקובל, ואיפה אתה נתקע הכי הרבה. ומשם לבנות תסריטים.

שיעור פרטי אונליין מאפשר התאמה כזאת כי אין תוכנית לימודים קשיחה. אם השבוע יש לך ישיבת דירקטוריון, עובדים על זה. אם שבוע הבא יש לך משא ומתן על הסכם הפצה, עובדים על זה. הלמידה זזה עם החיים שלך, לא להפך.

דוגמה: יועצת בחברת גיימינג גילתה שהיא משתמשת במילים משפטיות כבדות מדי, וזה גורם למנהלי המוצר להתנתק. עבדנו על תרגום של המונחים שלה לשפה יומיומית: במקום We have a potential breach of data privacy obligations, עברנו ל-We might be sharing user data in a way that violates privacy rules. זה עבד. טיפ: הקלט ישיבה אחת שלך (רק את עצמך) והקשב לטון. האם אתה נשמע כמו עורך דין או כמו שותף עסקי? תן למורה שלך לשמוע 2 דקות מזה.

איך בונים ביטחון בדיבור כשכל מילה שלך מתועדת בפרוטוקול

ביטחון בדיבור הוא לא עניין של אופי, הוא עניין של ניסיון בטוח. יועצים משפטיים הם פרפקציוניסטים. הם מפחדים לטעות כי טעות שלהם יכולה לעלות כסף. אז הם מעדיפים לשתוק. המוח שלהם אומר: אם אני לא בטוח ב-100% איך להגיד את זה, עדיף לא להגיד.

הבעיה הזאת נוצרת כי בבית ספר לימדו אותנו שטעות זה כישלון. אבל בדיבור, טעות היא חלק מהתהליך. דוברי אנגלית שפת אם טועים כל הזמן, מתקנים את עצמם, אומרים ah, sorry, what I mean is… הם לא מפחדים מזה. אתה כן, כי אתה חושב שכולם שופטים אותך.

אם אתה לא מטפל בפחד הזה, הוא רק גדל. כל פעם שאתה שותק בישיבה, אתה מחזק את האמונה שאתה לא יכול. הביטחון יורד, ההימנעות עולה, וזה הופך למעגל שקשה לצאת ממנו.

הטעות הנפוצה היא לנסות לבנות ביטחון על ידי הכנה מוגזמת. לכתוב תסריט מילה במילה ולקרוא אותו. זה עובד עד ששואלים אותך שאלה לא צפויה, ואז אתה קופא כי אין לך תסריט. ביטחון אמיתי לא בא מתסריט, הוא בא מיכולת לאלתר.

הפתרון המקצועי הוא ליצור סביבה שבה מותר לטעות בלי השלכות. שבה אתה יכול להגיד משפט עקום, לקבל תיקון עדין, ולנסות שוב מיד. בלי ציון, בלי פרוטוקול, בלי שההנהלה שומעת. רק אתה והמורה.

שיעור אחד על אחד נותן לך את המרחב הזה. מורה טוב לא יקטע אותך כל שנייה, הוא יתן לך לסיים, ואז יחזור לשתי נקודות מרכזיות לשיפור. הוא יחגוג איתך הצלחות קטנות, כמו כשהצלחת לעצור מישהו באנגלית בלי להתנצל.

דוגמה: תרגלנו עם יועץ איך להגיד שהוא לא יודע תשובה. במקום לשתוק ולהיראות לחוץ, הוא למד להגיד: That’s a good question, I don’t have the full picture yet, let me check and come back to you by EOD. זה משפט שמציל חיים. טיפ: קבע לעצמך מטרה קטנה לכל ישיבה: להגיד לפחות שני משפטים יזומים באנגלית, גם אם הם לא מושלמים. ביטחון נבנה מהצלחות קטנות, לא מנאום מושלם.

איך מתרגלים לדבר בלי הפחד שיתפסו אותך על טעות וזה יעלה לחברה

הפחד הזה הוא רציונלי. אתה יועץ משפטי, המילים שלך מחייבות. אם תגיד משהו לא מדויק באנגלית, מישהו עלול להבין לא נכון ולקבל החלטה שגויה. אז אתה בוחר לשתוק, או לדבר כל כך מסויג שאף אחד לא מבין מה אתה רוצה.

למה זה קורה? כי אתה מבלבל בין דיוק משפטי לדיוק לשוני. אתה חושב שאם תעשה טעות קטנה בדקדוק, זה אומר שהייעוץ המשפטי שלך לא מדויק. אבל האנשים שמקשיבים לך לא שופטים את הדקדוק שלך, הם שופטים את הבהירות שלך. הם מעדיפים אנגלית פשוטה וברורה על פני אנגלית מושלמת ומסובכת.

אם אתה ממשיך לפחד, אתה תהפוך ליועץ שכותב מצוין אבל לא משפיע בזמן אמת. אתה תהיה זה ששולח מייל אחרי הישיבה, במקום זה שמוביל את הישיבה. זה מתסכל, וזה גם פוגע בערך שלך לחברה.

הטעות הנפוצה היא להשתמש בשפה מגוננת מדי: I’m not a native speaker, sorry for my English… או This might be a stupid question but… כל פתיח כזה מוריד לך את הסמכות עוד לפני שהתחלת לדבר. אתה מתנצל על קיומך בחדר.

הפתרון הוא ללמוד טכניקות של תיקון עצמי אלגנטי. דוברים מקצועיים לא מפחדים לטעות, הם יודעים לתקן את עצמם בחן: Let me rephrase that, what I mean is… או To be more precise… זה מראה שליטה, לא חולשה.

בשיעור פרטי אתה יכול לתרגל בדיוק את זה. המורה יכוון אותך לטעות בכוונה, ואז לתקן את עצמך. אתה תלמד שהעולם לא קורס כשאתה אומר Sorry, let me say that more clearly. להפך, אנשים מעריכים את זה.

דוגמה: יועץ שהיה אומר I think that maybe this clause is not good, למד להגיד: This clause exposes us. Let me explain why, and then suggest an alternative. אותו מסר, אפס התנצלות, 100% סמכות. טיפ: תפסיק להתנצל על האנגלית שלך. מחר בישיבה, במקום Sorry for my English, תתחיל ישר עם From a legal perspective… תראה מה קורה.

איך מרחיבים אוצר מילים משפטי-עסקי בלי לשנן רשימות של מונחים

רוב היועצים מנסים להרחיב אוצר מילים כמו סטודנטים: פותחים רשימה של 100 מילים ומנסים לזכור. זה לא עובד, כי המוח לא זוכר מילים בודדות, הוא זוכר סיטואציות. אתה לא צריך לדעת 1000 מילים חדשות, אתה צריך לדעת להשתמש ב-200 מילים שאתה כבר מכיר בצורה יותר חדה.

הבעיה נוצרת כי אתה לומד מילים מחוץ להקשר. אתה לומד את המילה mitigate, אבל אתה לא מתרגל להגיד אותה במשפט אמיתי תחת לחץ. אז ברגע האמת, אתה חוזר למילה הבטוחה והכללית: reduce, כי היא נשלפת מהר יותר.

אם תמשיך לשנן רשימות, תישאר עם אוצר מילים פסיבי ענק ואוצר מילים אקטיבי קטן. תבין הכל, אבל תגיד תמיד את אותו דבר. זה מתסכל, כי אתה יודע שאתה יכול יותר.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שאוצר מילים גבוה שווה מקצועיות. יועצים משתמשים במילים כמו aforementioned כדי להישמע חכמים, אבל בעולם העסקי זה נשמע מיושן ומסרבל. אוצר מילים טוב הוא לא גבוה, הוא מדויק.

הפתרון המקצועי הוא למידה מבוססת chunks ו-collocations. לא ללמוד את המילה risk לבד, אלא ללמוד: to mitigate risk, to flag a risk, risk appetite, residual risk. לא ללמוד liability, אלא: to bear liability, to cap liability, limitation of liability. ככה המוח שולף צירופים שלמים, לא מילים בודדות.

שיעור פרטי אונליין הוא המקום המושלם לזה. המורה יכול לקחת מייל שכתבת, לסמן שלושה מקומות שבהם השתמשת במילה כללית מדי, ולהציע לך שלוש חלופות חדות יותר. ואז תתרגל אותן מיד בדיבור.

דוגמה: במקום We have to check if we can do this, תתרגל: We need to vet this from a compliance perspective. מילה אחת, vet, מחליפה ארבע מילים ונשמעת כמו יועץ אמריקאי. טיפ: פתח מסמך קטן שנקרא My Power Phrases. כל שבוע הוסף לשם 5 צירופים חדשים שלמדת בשיעור, ונסה להשתמש בהם בישיבות. לא יותר מחמש, כדי שהמוח יספיק להטמיע.

איך עובדים על דקדוק של חוזים ומיילים בלי להפוך את השיעור לשיעור משעמם באוניברסיטה

אף יועץ משפטי לא רוצה לשבת וללמוד שוב Present Perfect. אתה יודע דקדוק, אתה פשוט לא תמיד משתמש בו נכון כשאתה לחוץ. הבעיה היא לא ידע, היא ביצוע תחת לחץ.

למה זה קורה? כי כשאתה לחוץ, המוח חוזר לדפוסי שפת האם. בעברית אין הבדל בין I have reviewed ל-I reviewed, אבל באנגלית יש הבדל משמעותי כשאתה מדבר עם לקוח: I’ve reviewed the agreement and I have some comments זה אומר סיימתי ויש לי מה להגיד עכשיו. זה ניואנס שמשפיע על איך תופסים אותך.

אם מתעלמים מזה, אתה נשמע פחות מדויק ממה שאתה באמת. אתה אומר If we will sign, במקום If we sign, ואנשים ששומעים את זה, גם אם הם לא מתקנים אותך, מרגישים שמשהו לא חלק. זה מצטבר לתחושה כללית של חוסר רהיטות.

הטעות הנפוצה היא ללמוד דקדוק דרך חוקים. מורה שמסביר לך את חוקי התנאים באנגלית במשך 20 דקות מבזבז לך את הזמן. אתה לא צריך חוק, אתה צריך תרגול.

הפתרון המקצועי הוא דקדוק דרך תיקון בזמן אמת. אתה מדבר, המורה שומע טעות שחוזרת על עצמה, עוצר, נותן לך את הגרסה הנכונה, ואתה חוזר על המשפט נכון שלוש פעמים. זהו. בלי טבלאות, בלי הסברים ארוכים.

שיעור אחד על אחד מאפשר בדיוק את זה. המורה יכול לזהות את שתי הטעויות הכי קריטיות שלך, לדוגמה בלבול בין will ל-would כשאתה מדבר על סיכונים, ולעבוד רק עליהן במשך חודש עד שהן נעלמות. בקבוצה זה בלתי אפשרי.

דוגמה: יועצים רבים אומרים We need to sign on the agreement. מורה טוב יתקן מיד: sign the agreement, בלי on. ויבקש ממך להשתמש בזה בחמש דוגמאות מהעבודה שלך. טיפ: הקלט את עצמך מדבר דקה וחצי על נושא משפטי. הקשב וסמן שתי טעויות שחוזרות. אל תנסה לתקן הכל, רק שתיים. זה מספיק לחודש הקרוב.

קריאה והבנה: מה לעשות כשאתה מקבל 40 עמודי SPA באנגלית וצריך להגיב תוך שעה

היכולת לקרוא חוזה ארוך באנגלית במהירות היא מיומנות הישרדות ליועץ פנימי. אתה לא יכול לקרוא כל מילה, אתה צריך לסרוק, לזהות סיכונים, להבין מה חשוב ומה boilerplate. זו מיומנות שלא מלמדים בבית ספר למשפטים.

הבעיה נוצרת כי אתה קורא חוזים באנגלית כמו שאתה קורא חוזים בעברית: מילה במילה, מההתחלה ועד הסוף. באנגלית, כשזו לא שפת האם, זה לוקח פי שניים זמן ופי שניים אנרגיה. אתה מתעייף מהר, ומפספס דברים חשובים בסוף.

אם אתה ממשיך לקרוא ככה, אתה תמיד תהיה זה שמגיב אחרון. כולם כבר שלחו הערות, ואתה עדיין בעמוד 15. זה פוגע במהירות התגובה שלך, שהיא קריטית בתפקיד.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שצריך להבין כל מילה. אתה נתקע על מילה כמו notwithstanding ומתחיל לחפש במילון, במקום להבין מההקשר שזה פשוט אומר despite. אתה מבזבז זמן על מה שלא חשוב.

הפתרון המקצועי הוא טכניקות של קריאה משפטית מהירה: לזהות מבנה של SPA, לדעת איפה בדרך כלל מתחבאים ה-reps and warranties, להבין איך לקרוא הגדרות בלי ללכת לאיבוד. זו מיומנות שאפשר ללמד.

בשיעור פרטי, אתה יכול להביא חוזה אמיתי (אחרי מחיקת פרטים חסויים) ולעבוד עם המורה על איך לסכם אותו באנגלית ב-3 דקות. המורה ישאל: מהם שלושת הסיכונים העיקריים? ואתה תתרגל לענות באנגלית, לא רק להבין בראש.

דוגמה: תרגלנו עם יועצת איך לקרוא סעיף שיפוי ארוך. לימדתי אותה לחפש תמיד ארבעה דברים: מי משפה את מי, על מה, מה החריגים, ומה התקרה. ברגע שיש לה את המבנה, היא יכולה לקרוא כל סעיף שיפוי בעולם. טיפ: לפני שאתה קורא חוזה חדש, קרא רק את תוכן העניינים וההגדרות. זה נותן לך מפה מנטלית שחוסכת לך 30% זמן קריאה.

הבנת הנשמע: איך להבין בריטי, הודי ואמריקאי באותה שיחת זום כשהם מדברים מהר

זה אולי האתגר הכי גדול של יועץ פנימי: אתה מבין אנגלית מצוין כשאדם אחד מדבר לאט, אבל בישיבה עם חמישה אנשים ממדינות שונות, עם חיבור לא טוב ובלי מצלמות, אתה הולך לאיבוד. אתה שומע 70% ומנסה לנחש את השאר, ומפחד לשאול שוב כי תישמע לא מקצועי.

למה זה קורה? כי בבית ספר לימדו אותך אנגלית אמריקאית סטנדרטית. אף אחד לא לימד אותך להבין מבטא הודי כבד או בריטי שמדבר מהר ובולע מילים. והמוח, כשהוא לא מבין, נכנס ללחץ, ואז הוא מבין עוד פחות.

אם אתה לא מטפל בזה, אתה מפספס מידע קריטי. אתה מהנהן כאילו הבנת, ואז מגלה שהסכמת למשהו שלא התכוונת. או שאתה שותק כל הישיבה כי אתה לא בטוח מה אמרו.

הטעות הנפוצה היא להעמיד פנים שהבנת. יועצים רבים אומרים Yes, yes ומקווים שיבינו מההקשר. זו טעות מסוכנת משפטית. הרבה יותר מקצועי להגיד: Sorry, the line cut, could you repeat the last point about the closing timeline?

הפתרון המקצועי הוא אימון שמיעה ממוקד. לא לשמוע פודקאסטים כלליים, אלא לשמוע ישיבות אמיתיות (יש המון כאלה ביוטיוב של חברות ציבוריות), עם מבטאים שונים, ולתרגל טכניקות של הבהרה.

שיעור אחד על אחד הוא המקום המושלם לזה. המורה יכול לדבר איתך במבטאים שונים, במהירויות שונות, עם רעשי רקע, וללמד אותך משפטי הצלה: Could you slow down a bit on that point? I want to make sure I get the legal nuance right. זה משפט שמציל אותך וגם מראה שאתה יסודי.

דוגמה: עבדנו עם יועץ שהיה צריך להבין צוות פיתוח בהודו. תרגלנו 10 דקות בכל שיעור רק הקשבה למבטא הודי, עם חומרים אמיתיים. תוך חודש הוא דיווח שהוא מבין 90% במקום 60%. טיפ: ביוטיוב חפש earnings call של חברה הודית או בריטית בתחום שלך. הקשב 5 דקות ביום בלי כתוביות, ונסה לכתוב מה הבנת. זו מתנה למוח שלך.

איך יודעים שאתה באמת מתקדם ולא רק מרגיש יותר בנוח

תחושת התקדמות היא חשובה, אבל יועץ משפטי צריך מדדים. אתה לא יכול להגיד למנהל שלך אני מרגיש יותר בטוח, אתה צריך להראות שאתה מדבר יותר, מגיב מהר יותר, וכותב מיילים קצרים יותר.

הבעיה נוצרת כי הרבה קורסים לא מודדים כלום. אתה לומד, אתה מרגיש נחמד, אבל אין לך שום הוכחה שאתה מתקדם. ואז אחרי שלושה חודשים אתה מתייאש כי אתה לא רואה תוצאה.

אם אין מדידה, אין מוטיבציה. אתה תפסיק ללמוד בדיוק ברגע שאתה הכי צריך להמשיך, כי המוח אומר: זה לא עובד.

הטעות הנפוצה היא למדוד רק מבחנים. ציון במבחן דקדוק לא אומר שאתה תדבר טוב יותר בישיבה. מדדים אמיתיים הם התנהגותיים: כמה פעמים דיברת בישיבה השבוע, כמה פעמים עצרת מישהו, כמה זמן לקח לך לענות על מייל מורכב.

הפתרון המקצועי הוא לבנות לוח בקרה אישי. בתחילת התהליך עם מורה פרטי, אתה מגדיר 3-4 מדדים: לדוגמה, לדבר לפחות 5 דקות בכל ישיבה שבועית, להפחית את השימוש ב-I think maybe ב-50%, לענות על שאלות בלי לבקש זמן נוסף. ואתה מודד כל שבוע.

שיעור פרטי אונליין מאפשר מעקב כזה כי המורה מכיר אותך אישית. הוא יכול להקשיב להקלטה שלך מלפני חודשיים ולהראות לך: תשמע איך דיברת אז, ואיך אתה מדבר היום. זו הוכחה שאי אפשר להתווכח איתה.

דוגמה: יועצת מדדה כמה פעמים היא אומרת Sorry לפני שהיא מדברת. בהתחלה זה היה 8 פעמים בישיבה. אחרי חודשיים זה ירד ל-0. היא לא הייתה צריכה מבחן כדי לדעת שהיא התקדמה. טיפ: הקלט את עצמך היום מסביר סיכון ב-90 שניות. שמור את ההקלטה. בעוד חודש תקליט שוב את אותו סיכון. ההבדל יהיה המדד הכי טוב שלך.

טעויות נפוצות של יועצים משפטיים שלומדים אנגלית לבד

הטעות הראשונה היא ללמוד לבד עם אפליקציות. אפליקציות מצוינות לאוצר מילים בסיסי, אבל הן לא יכולות לתת לך משוב על איך אתה נשמע כשאתה אומר We need to push back on this. הן לא יתקנו את הטון שלך, את שפת הגוף שלך, את הביטחון שלך.

הטעות השנייה היא ללמוד רק מקריאת חוזים. אתה הופך למומחה לקריאה, אבל הדיבור שלך נשאר מאחור. קריאה היא מיומנות פסיבית, דיבור הוא מיומנות אקטיבית. אתה לא יכול לשפר דיבור על ידי קריאה, כמו שאתה לא יכול לשפר ריצה על ידי קריאת ספר על ריצה.

אם אתה ממשיך ללמוד לבד בדרכים האלה, אתה תשקיע המון זמן ותקבל מעט תוצאות. זה מתכון לשחיקה. אתה תגיד: ניסיתי, זה לא עובד בשבילי, ותוותר.

הטעות השלישית היא ללמוד עם מורה שהוא לא מומחה לעולם שלך. מורה כללי לאנגלית ילמד אותך להגיד I am of the opinion that, במקום In my view. הוא לא יבין למה חשוב לך להבדיל בין best efforts ל-reasonable efforts, ואיך להסביר את ההבדל הזה למנהל לא משפטי.

הפתרון הוא לבחור מורה שמבין את הפער בין ידע לביצוע. מורה שיודע לשאול: איך היית אומר את זה אם היית רוצה לשכנע את ה-CFO, לא את השופט? מורה שמלמד אותך לחשוב באנגלית, לא לתרגם מעברית.

שיעור אונליין אחד על אחד עם מורה כזה חוסך לך שנים של ניסוי וטעייה. הוא מקצר לך את הדרך כי הוא כבר ראה עשרות יועצים בדיוק כמוך, והוא יודע איפה המלכודות.

דוגמה: יועץ שלמד לבד במשך שנה עם סרטונים, הגיע לשיעור ראשון וגילה שהוא אומר He is agree במקום He agrees. טעות קטנה שהוא חזר עליה מאות פעמים ואף אחד לא תיקן. תיקון אחד כזה שווה חודש של לימוד עצמי. טיפ: אם אתה לומד לבד היום, הקלט את עצמך לפחות פעם בשבוע ותקשיב. תופתע כמה טעויות אתה יכול לתפוס לבד כשאתה שומע את עצמך מבחוץ.

טעויות נפוצות של חברות בבחירת מורה אנגלית ליועץ הפנימי

חברות רבות עושות טעות כשהן בוחרות מורה אנגלית ליועץ הפנימי לפי מחיר או לפי ספק כללי שיש לו הסכם עם החברה. הן שולחות את היועץ לקורס Business English כללי עם אנשי מכירות ושיווק. זה כמו לשלוח מנתח מוח לקורס אנטומיה כללית.

הבעיה נוצרת כי מחלקת משאבי אנוש לא תמיד מבינה את הצורך הספציפי של יועץ משפטי. היא רואה אנגלית כמיומנות גנרית, לא כמיומנות ליבה משפטית-עסקית. אז היא בוחרת פתרון זול וכללי.

אם החברה ממשיכה ככה, היא מפסידה פעמיים: היא משלמת על הכשרה שלא עובדת, והיועץ שלה נשאר לא אפקטיבי בישיבות גלובליות. זה עולה הרבה יותר מההפרש בין מורה כללי למורה מומחה.

הטעות הנפוצה השנייה היא לבחור מורה שהוא עורך דין לשעבר אבל לא מורה טוב. ידע משפטי לא הופך אותך למורה טוב לאנגלית. אתה צריך מישהו שיודע ללמד דיבור, לא רק מישהו שיודע מה זה indemnification.

הפתרון המקצועי הוא לבחור מורה שיש לו שני דברים: הבנה עמוקה של עולם ה-In-House, ומתודולוגיה מוכחת ללימוד דיבור למבוגרים עסוקים. מורה שיודע לשאול שאלות נכונות, לבנות סימולציות, ולתת משוב שמקדם ולא מרסק.

שיעור אנגלית אונליין אחד על אחד מאפשר לחברה לתת ליועץ שלה פתרון דיסקרטי, גמיש ואפקטיבי. בלי לצאת מהמשרד, בלי לפגוע בשעות עבודה, עם מדידה ברורה של התקדמות. זה ROI הרבה יותר גבוה מקורס קבוצתי.

דוגמה: חברה ששלחה את היועצת שלה לקורס קבוצתי ראתה שהיא הפסיקה ללכת אחרי חודש. כשעברה לשיעורים פרטיים אונליין, היא התמידה כי השיעורים היו על העבודה האמיתית שלה. טיפ לחברות: תנו ליועץ לבחור את המורה שלו אחרי שיעור ניסיון. הכימיה עם המורה חשובה יותר מהלוגו של בית הספר.

איך לבחור מורה פרטי לאנגלית אונליין שמתאים ל-In-House Counsel – צ'ק ליסט פרקטי

אז איך בוחרים? הדבר הראשון לבדוק הוא האם המורה שואל אותך על העבודה שלך, או מיד פותח ספר לימוד. מורה טוב יבלה את 15 הדקות הראשונות בלשאול: מה התפקיד שלך, עם מי אתה מדבר, איפה אתה נתקע, מה הישיבה הכי מלחיצה שלך החודש.

הבעיה היא שרוב המורים לא עברו הכשרה לעבודה עם יועצים משפטיים. הם מלמדים אנגלית כללית ומנסים להתאים אותה. אתה צריך מורה שמכיר את ההבדל בין in-house ל-law firm, שמבין מה זה להיות ה-client וה-lawyer בו זמנית.

אם תבחר מורה לא מתאים, תמצא את עצמך שוב בקורס כללי, רק הפעם אחד על אחד. תלמד Present Perfect, תתרגל דיאלוגים על הזמנת מלון, ותצא מתוסכל עוד יותר כי שילמת יותר.

הטעות הנפוצה היא לבחור לפי מבטא. יועצים רבים מחפשים מורה עם מבטא אמריקאי מושלם, וחושבים שזה מה שיהפוך אותם לטובים. בפועל, מה שאתה צריך זה מורה שיודע להקשיב, לתקן בעדינות, ולבנות לך ביטחון, לא משנה מה המבטא שלו.

הפתרון הוא צ'ק ליסט ברור. תשאל את המורה: האם יש לך ניסיון עם יועצים משפטיים? האם השיעור מבוסס על סימולציות מהעבודה שלי? האם אתה נותן משוב כתוב אחרי כל שיעור? האם אתה מודד התקדמות? האם אתה גמיש בשעות? אם התשובה היא לא על יותר משאלה אחת, תמשיך לחפש.

שיעור אנגלית אונליין אחד על אחד טוב ירגיש כמו אימון כושר אישי, לא כמו בית ספר. אתה תצא מזיע (מטאפורית), עם תחושה שעבדת קשה, ועם משימה ברורה לשבוע הקרוב. לא עם שיעורי בית של למלא חוברת.

דוגמה לטבלה שתעזור לך להשוות:

טיפ מעשי: קבע שיעור ניסיון עם שני מורים שונים. אחרי כל שיעור, שאל את עצמך: האם דיברתי יותר מ-70% מהזמן? האם יצאתי עם 3 משפטים חדשים שאני יכול להשתמש בהם מחר בבוקר? המורה שענה על זה בכן, הוא המורה שלך.

למי מתאים במיוחד ללמוד אנגלית אונליין אחד על אחד

הפורמט הזה מתאים במיוחד לך אם אתה יועץ פנימי, אבל הוא מתאים גם לקהלים רבים אחרים שחווים את אותו פחד. הוא מתאים לילדים שמתביישים לדבר בכיתה כי צחקו עליהם פעם אחת, ולנוער שמבין סדרות בנטפליקס אבל קופא כשהמורה שואלת שאלה. הוא מתאים לסטודנטים למשפטים שצריכים להתכונן לראיון התמחות באנגלית, ולעורכי דין צעירים שעברו למחלקה בינלאומית ופתאום צריכים לדבר כל היום.

הבעיה המשותפת לכולם היא אותה בעיה: פער בין הבנה לבין ביצוע. כולם מבינים יותר ממה שהם מסוגלים להגיד. וכולם למדו בקבוצה שבה לא היה להם מספיק זמן לדבר.

אם אתה הורה שמחפש פתרון לילד שלך, או מבוגר שחוזר ללמוד אחרי 20 שנה, אתה מכיר את התחושה. אתה יודע שאתה צריך יחס אישי, לא עוד כיתה של 30 תלמידים. אתה צריך מישהו שיראה אותך, שיבין את הקצב שלך, שיבנה לך מסלול.

הטעות היא לחשוב ששיעור פרטי הוא רק למי שיש לו בעיה. להפך, שיעור פרטי הוא למי שרוצה להתקדם מהר. ספורטאי אולימפי לא מתאמן בקבוצה של מתחילים, הוא עובד עם מאמן אישי. אותו דבר באנגלית.

הפתרון המקצועי הוא התאמה אישית אמיתית. לילד עם הפרעת קשב, זה אומר שיעורים קצרים יותר עם משחקים. למבוגר עם חרדת דיבור, זה אומר להתחיל מלדבר על נושאים שהוא אוהב, לא על חוזים. ליועץ משפטי, זה אומר להתחיל מהישיבה של מחר.

לימוד אנגלית מהבית, אחד על אחד, נותן לך שליטה מלאה. אתה בוחר את השעה, את המורה, את הקצב. אתה לא צריך להתאים את עצמך לאף אחד. אתה לומד בסביבה הבטוחה שלך, עם כוס קפה, בלי לחץ חברתי.

דוגמה: תלמיד בכיתה ט' שהיה שותק בשיעורי אנגלית בבית הספר, בשיעור פרטי התחיל לדבר כי המורה שאל אותו על מיינקראפט באנגלית. משם הדרך ל- Past Simple הייתה קצרה. אותו עיקרון עובד גם איתך: כשאתה מדבר על מה שמעניין אותך, האנגלית זורמת. טיפ: בין אם אתה יועץ, הורה או תלמיד, חפש מורה ששואל אותך מה מעניין אותך, לא רק מה הרמה שלך.

החשיבות של אנגלית משפטית-עסקית בשוק הישראלי הגלובלי

ישראל היא אומת סטארט-אפ, אבל היא גם אומת In-House. כמעט כל חברה בינונית ומעלה עובדת עם חו"ל. הלקוחות, המשקיעים, הרגולטורים, כולם מדברים אנגלית. יועץ משפטי שלא שולט באנגלית עסקית-משפטית ברמה גבוהה, פשוט לא יכול למלא את התפקיד שלו עד הסוף.

הבעיה היא שהשוק הישראלי דורש ממך להיות דו-לשוני באמת. בבוקר אתה כותב חוות דעת בעברית לבית משפט, בצהריים אתה בישיבה באנגלית עם לונדון, ואחר הצהריים אתה מסביר למנכ"ל בעברית מה המשמעות של מה שנאמר באנגלית. המעבר הזה בין שפות הוא מתיש, ואם האנגלית לא אוטומטית, הוא שואב אנרגיה.

אם אתה לא משקיע בזה, אתה נשאר מאחור. חברות היום מעדיפות לקדם יועצים שיכולים לייצג את החברה בחו"ל, להשתתף בכנסים, לנהל משא ומתן באנגלית. זו כבר לא מיומנות nice to have, זו מיומנות ליבה.

הטעות הנפוצה של חברות ישראליות היא לחשוב שאנגלית טובה זה מספיק. אנגלית טובה לא מספיקה כשאתה צריך לשכנע דירקטוריון אמריקאי. אתה צריך אנגלית משכנעת, אנגלית שיוצרת אמון, אנגלית שמראה שאתה שולט בחומר.

הפתרון המקצועי הוא להבין שאנגלית היא לא רק שפה, היא כלי ניהולי. יועץ שמדבר אנגלית בביטחון נתפס כמנהיג, לא רק כעורך דין. הוא מוזמן לישיבות אסטרטגיה, לא רק לישיבות משפטיות. זה משנה את כל מסלול הקריירה.

שיעורי אנגלית אונליין אחד על אחד מאפשרים לך לבנות את הכלי הזה בצורה ממוקדת. אתה לא לומד אנגלית כללית, אתה לומד אנגלית שתקדם אותך בתפקיד הספציפי שלך, בחברה הספציפית שלך, בשוק הישראלי הגלובלי.

דוגמה: יועץ בחברת סייבר ישראלית שנמכרה לחברה אמריקאית, היה צריך לעבור מלהיות היועץ של חברה קטנה ליועץ של תאגיד. האנגלית שלו הייתה טובה, אבל לא מספיק סמכותית. אחרי 3 חודשים של אימון ממוקד, הוא הוביל את כל תהליך ה-merger מבחינה משפטית באנגלית. טיפ: תסתכל על 5 משרות In-House שאתה חולם עליהן בלינקדאין. מה דרישות האנגלית שם? זה היעד שלך, לא ציון במבחן.

טיפים חשובים לתהליך למידה של יועץ משפטי עסוק

אתה עסוק, אין לך זמן. אז הטיפ הראשון הוא: אל תנסה ללמוד כל יום שעה. תלמד 20 דקות ביום, אבל כל יום. 20 דקות של תרגול דיבור אקטיבי שוות יותר משעתיים של צפייה בסרטון פסיבי פעם בשבוע. המוח לומד שפה דרך חזרה תכופה, לא דרך מרתון.

הבעיה של יועצים היא שהם מנסים להיות מושלמים גם בלמידה. הם רוצים לעשות שיעורי בית מושלמים, לכתוב סיכומים מושלמים. ואז כשאין להם זמן, הם מבטלים את השיעור. זה בדיוק ההפך ממה שצריך. עדיף להגיע לשיעור בלי הכנה, מאשר לא להגיע בכלל.

אם אתה מחכה לזמן המושלם ללמוד, הוא לעולם לא יגיע. תמיד תהיה עסקה, תמיד יהיה דדליין, תמיד יהיה משהו דחוף יותר. אתה צריך להכניס את האנגלית ללו"ז כמו שאתה מכניס ישיבה עם ה-CFO. זה לא מותרות, זו פגישת עבודה עם עצמך.

הטעות הנפוצה היא ללמוד רק בשיעור. השיעור הוא 20% מהתהליך, 80% קורה בין השיעורים. אם אתה לא משתמש במה שלמדת בישיבות האמיתיות, תשכח את זה תוך 48 שעות. למידה בלי יישום היא בידור, לא למידה.

הפתרון המקצועי הוא לבנות שגרת אנגלית קטנה: כל בוקר, 5 דקות של חזרה על 3 משפטים מהשיעור הקודם בקול רם. לפני כל ישיבה באנגלית, 2 דקות של נשימה ומעבר על משפטי מפתח. אחרי כל ישיבה, 3 דקות של רישום: מה עבד, מה נתקע, מה למדתי.

שיעור פרטי אונליין עוזר לך לבנות את השגרה הזאת כי המורה הוא גם המאמן שלך. הוא שולח לך תזכורת, הוא בודק איתך מה יישמת, הוא חוגג איתך הצלחות קטנות. אתה לא לבד בתהליך.

דוגמה: יועץ אחד שם לעצמו תזכורת קבועה ביומן: 8:55, 5 דקות לפני ה-standup היומי באנגלית, לתרגל איך הוא יפתח את העדכון שלו. תוך שבועיים הוא כבר לא היה צריך את התזכורת. טיפ מעשי להיום: קבע ביומן שלך שני חלונות של 25 דקות בשבוע, כמו ישיבות, לשיעור אנגלית. אל תזיז אותם. תתייחס אליהם כמו לישיבה עם לקוח הכי חשוב שלך: אתה.

שאלות נפוצות

אני יועץ משפטי פנימי עם אנגלית טובה בכתיבה, אבל נתקע בדיבור בישיבות. האם שיעור אחד על אחד באמת יעזור לי יותר מקורס Business English קבוצתי?

כן, ובדיוק בגלל הפער שאתה מתאר. קורס Business English קבוצתי מלמד אנגלית עסקית כללית, עם דגש על מצגות, מיילים וסמול טוק, ורמת המשתתפים בו משתנה מאוד. אתה לא צריך ללמוד איך לכתוב מייל, אתה צריך לתרגל איך לעצור מנהל אמריקאי באמצע משפט ולהגיד בנימוס אבל בתקיפות שמה שהוא מציע חושף את החברה. בשיעור אחד על אחד המורה יכול לדמות בדיוק את הישיבה שלך, לשחק את ה-CFO, ולתת לך משוב מיידי על הטון, הבהירות והסמכות שלך. אתה מדבר 80% מהזמן, לא 10%. המדידה היא לא ציון במבחן, אלא האם דיברת יותר בישיבה האמיתית השבוע. לכן ליועצים ברמת ביניים-גבוהה, פורמט אישי מקצר את הדרך בחודשים.

איזה מורה מתאים ל-In-House Counsel? מורה שהוא עורך דין לשעבר או מורה לאנגלית שמתמחה בעסקים?

התשובה היא לא חד משמעית, אבל הניסיון מראה שהשילוב המנצח הוא מורה לאנגלית עם התמחות עמוקה בעולם העסקי-משפטי, לאו דווקא עורך דין. עורך דין לשעבר יודע משפטים, אבל לא תמיד יודע ללמד דיבור, לבנות ביטחון ולתת משוב שמקדם. מה שאתה צריך זה מורה שמבין את ההבדל בין Legal English ארכאי לבין אנגלית של יועץ פנימי שצריך להיות business partner. מורה כזה יודע לשאול מה ה-risk appetite של החברה שלך, מה התרבות הארגונית, ואיך אתה נשמע כשאתה אומר לא. הוא ילמד אותך להגיד We need to flag this ולא I would like to humbly suggest that perhaps we might consider. בדוק בצ'ק ליסט: האם המורה שואל על העבודה האמיתית שלך, האם הוא עובד עם סימולציות, האם הוא מודד התקדמות התנהגותית.

יש לי לו"ז מטורף, אני לא יכול להתחייב לשעה קבועה כל שבוע. איך לימוד אונליין אחד על אחד מסתדר עם זה?

זו בדיוק הסיבה שהפורמט האונליין נוצר. בניגוד לקורס פרונטלי עם שעות קבועות, שיעור פרטי בזום מאפשר גמישות מלאה. אתה יכול לקבוע שיעור ב-7:00 בבוקר לפני שהמשרד מתעורר, או ב-21:30 אחרי שהילדים נרדמו, ואתה יכול להזיז אותו בקלות אם נכנסה עסקה דחופה. המורה טוב יודע לעבוד גם בלי הכנה מוקדמת: אתה מגיע לשיעור ואומר היום יש לי board call, בוא נתרגל. בנוסף, הלמידה לא קורית רק בשיעור. מורה טוב ייתן לך משימות קטנות של 5-10 דקות ליישום בין השיעורים, כמו לתרגל פתיח לישיבה או לסכם סיכון ב-60 שניות. ככה גם עם לו"ז עמוס, אתה מתקדם כי הלמידה משתלבת בעבודה, לא מתחרה בה.

אני מתבייש לדבר באנגלית כי אני עושה טעויות דקדוק בסיסיות. האם יתקנו אותי כל הזמן וזה יוריד לי את הביטחון עוד יותר?

הפחד הזה מוכר לכל יועץ, והוא לגיטימי. מורה מקצועי שמתמחה ביועצים משפטיים לא יקטע אותך על כל טעות, כי הוא יודע שזה הורס שטף וביטחון. השיטה הנכונה היא תיקון סלקטיבי: המורה נותן לך לדבר, רושם לעצמו, ואחר כך חוזר רק ל-2-3 דפוסים שחוזרים ופוגעים בסמכות שלך, כמו בלבול בין will ל-would או שימוש יתר ב-I think. הוא ייתן לך את הגרסה הנכונה, תתרגל אותה מיד, ותמשיך. המטרה היא לא אנגלית מושלמת, אלא אנגלית ברורה וסמכותית. דוברי אנגלית שפת אם טועים כל הזמן ומתקנים את עצמם בחן עם Let me rephrase. תלמד לעשות את זה גם, וזה דווקא יעלה את הסמכות שלך, כי זה מראה שליטה.

איך אני יכול לשפר את הבנת הנשמע כשיש בישיבה מבטאים שונים – אמריקאי, בריטי, הודי – וכולם מדברים מהר?

הבנת הנשמע במבטאים שונים היא שריר שצריך לאמן, לא כישרון מולד. בבית ספר לימדו אותך אנגלית אמריקאית סטנדרטית, אבל בעבודה אתה פוגש עולם אמיתי. הפתרון הוא חשיפה מכוונת וטכניקות של הבהרה. במקום להעמיד פנים שהבנת, תלמד משפטי הצלה מקצועיים: Could you slow down on that last point? I want to make sure I capture the legal nuance, או Sorry, the connection cut, could you repeat the timeline? זה לא מראה חולשה, זה מראה יסודיות. בשיעור פרטי אפשר לתרגל את זה: המורה מדבר במהירויות ומבטאים שונים, ואתה מתרגל לעצור ולבקש הבהרה. בנוסף, תקשיב 5 דקות ביום ל-earnings call של חברות מהמדינות הרלוונטיות לך, בלי כתוביות, ותנסה לסכם. תוך חודש תרגיש שיפור של 30% בהבנה.

האם לימוד אנגלית אונליין אחד על אחד מתאים גם לילדים ונוער, או רק למבוגרים עובדים?

הפורמט מתאים במיוחד לילדים ונוער, לפעמים אפילו יותר מאשר למבוגרים. ילד שמתבייש לדבר בכיתה של 30 תלמידים כי צחקו עליו, או נערה שמבינה סדרות באנגלית אבל קופאת במבחן בעל פה, צריכים בדיוק את מה שיועץ משפטי צריך: מרחב בטוח בלי שיפוט, שבו מותר לטעות. ההבדל הוא בתוכן. לילד עם הפרעת קשב, השיעור יהיה קצר יותר, עם משחקים ותנועה. לנערה שאוהבת מוזיקה, נלמד אנגלית דרך שירים שהיא אוהבת. למבוגר שחוזר ללמוד אחרי שנים, נתחיל מלדבר על תחביבים לפני שניגע בדקדוק. העיקרון זהה: התאמה מלאה לקצב, לרמה ולתחומי העניין של התלמיד, בלי לחץ קבוצתי, מהבית. לכן משפחות רבות בוחרות במורה פרטי אונליין כפתרון לכל הגילאים, כי כל אחד מקבל מסלול משלו.

כמה זמן לוקח לראות שיפור אמיתי בדיבור בישיבות? אני לא מחפש הבטחות של שבוע.

שאלה מצוינת, וחשוב להיות כנים. אין פתרון קסם של שבוע, אבל יש התקדמות מדידה תוך זמן קצר אם עובדים נכון. ברוב המקרים, יועצים מתחילים להרגיש שינוי תוך 3-4 שבועות של שיעור שבועי אחד על אחד עם תרגול יומיומי קטן: הם מדברים יותר בישיבות, הם אומרים פחות Sorry, הם מצליחים לעצור מישהו בנימוס. שיפור משמעותי בסמכות ובשטף, כזה שהקולגות שמים לב אליו, לוקח בדרך כלל 3-4 חודשים של עבודה עקבית. המפתח הוא מדידה התנהגותית, לא ציונים. תמדוד כמה דקות דיברת השבוע, כמה פעמים ביקשת הבהרה בלי להתנצל, כמה זמן לקח לך לנסח מייל מורכב. כשהמספרים האלה משתפרים, אתה יודע שאתה מתקדם באמת, לא רק מרגיש יותר בנוח.

מה ההבדל בין ללמוד Legal English לבין ללמוד אנגלית של In-House Counsel?

זה הבדל קריטי. Legal English מסורתי מלמד אותך מונחים כמו heretofore, notwithstanding, indemnify and hold harmless. זו שפה של חוזים וכתבי טענות, חשובה לקריאה וכתיבה משפטית. אנגלית של In-House Counsel היא שפה של השפעה עסקית. היא מלמדת אותך איך לקחת את אותו ידע משפטי ולהסביר אותו למנכ"ל ב-30 שניות באנגלית פשוטה וברורה: If we sign this as is, we’re taking on unlimited liability. I suggest we cap it. זו שפה שמשלבת משפטים ועסקים, עם דגש על plain English, על טון, על איך להגיד לא בלי ליצור אנטגוניזם, על איך להוביל ישיבה. יועץ פנימי טוב לא נשמע כמו מילון משפטי מהלך, הוא נשמע כמו שותף עסקי שמבין משפטים. לכן מורה שמלמד רק Legal English ייתן לך אוצר מילים שלא תשתמש בו בישיבות, ואילו מורה שמבין In-House ייתן לך בדיוק את המשפטים שאתה צריך מחר בבוקר.

איך עובדים על אוצר מילים בלי לשנן רשימות אינסופיות של מונחים משפטיים?

המוח לא זוכר מילים בודדות, הוא זוכר צירופים וסיטואציות. במקום לשנן את המילה mitigation, תלמד את הצירוף to mitigate risk, ותתרגל אותו במשפט אמיתי מהעבודה שלך: We need to mitigate the regulatory risk before launch. במקום ללמוד liability, תלמד to bear liability, to cap liability, limitation of liability. זו שיטת ה-chunks. בשיעור פרטי, המורה לוקח מייל אמיתי שכתבת, מזהה 3 מקומות שבהם השתמשת במילה כללית מדי כמו check או good, ומציע חלופה חדה יותר כמו vet או robust. ואז אתה מתרגל את החלופה מיד בדיבור, לא רק בכתיבה. טיפ מעשי: פתח מסמך שנקרא My Power Phrases, והוסף אליו 5 צירופים חדשים בכל שבוע מהשיעור, לא יותר. תשתמש בהם בישיבות. תוך חודשיים יהיה לך מאגר של 40 ביטויים שאתה שולף אוטומטית, וזה שווה יותר מ-500 מילים ששיננת ושכחת.

איך אדע אם המורה שאני בוחר באמת מתאים ליועץ משפטי פנימי ולא רק מורה כללי לאנגלית עסקית?

יש כמה סימנים ברורים. בשיעור הניסיון, מורה טוב לא יפתח ספר לימוד, הוא יפתח בשאלות עליך: עם מי אתה מדבר, מה סוג הישיבות, איפה אתה נתקע, מה התרבות הארגונית אצלכם. הוא ישאל אם אצלכם אומרים Guys או Everyone, אם המנכ"ל הוא אמריקאי ישיר או בריטי מנומס. סימן שני: הוא עובד עם סימולציות מהעבודה האמיתית שלך, לא עם דיאלוגים על הזמנת מלון. הוא ישחק את הלקוח הקשוח, את ה-CFO ששואל שאלות, וייתן לך משוב על סמכות, לא רק על דקדוק. סימן שלישי: הוא מודד התקדמות בצורה התנהגותית, כמו כמה דקות דיברת בישיבה, ולא רק במבחן. סימן רביעי: הוא גמיש בשעות ומבין שיועץ יכול לבטל שיעור בגלל עסקה. אם המורה עונה על כל אלה, וגם נותן לך תחושה בטוחה לטעות, הוא כנראה המורה הנכון. אם הוא מדבר יותר ממך בשיעור, תמשיך לחפש.

סיכום והנעה לפעולה

אם קראת עד כאן, כנראה שאתה מכיר את הרגע הזה של השתיקה בישיבה. את התחושה שאתה יודע יותר ממה שאתה מצליח להגיד באנגלית. את התסכול של לשלוח מייל ארוך אחרי הישיבה כדי לתקן את הרושם. אתה לא לבד בזה, וזה לא אומר שאתה לא טוב באנגלית. זה אומר שהאנגלית שלמדת עד היום לא הותאמה לתפקיד המורכב שאתה עושה.

תפקיד של In-House Counsel הוא אחד התפקידים הכי דורשים מבחינה תקשורתית. אתה צריך להיות חד משפטית, ברור עסקית, ומשכנע אנושית, והכל בשפה שהיא לא שפת האם שלך. זו משימה שאי אפשר לעשות עם קורס כללי או אפליקציה. היא דורשת אימון אישי, ממוקד, עם מישהו שמבין את הלחץ, את הסיכון, ואת התרבות הארגונית שבה אתה חי.

שיעורי אנגלית אונליין אחד על אחד עם מורה פרטי שמתמחה ביועצים כמוך נותנים לך בדיוק את זה. לא עוד כיתה, לא עוד ספר, אלא חדר אימונים פרטי שבו אתה מתרגל את הישיבה של מחר, מקבל משוב מדויק, ובונה ביטחון לאט לאט, דרך הצלחות קטנות. זה תהליך רגוע, מקצועי, שמכבד את הזמן שלך ואת הניסיון שלך.

אם אתה מרגיש שהגיע הזמן להפסיק להתנצל על האנגלית ולהתחיל להוביל באנגלית, אולי זה הרגע לבדוק איך שיעור ניסיון אחד, שמבוסס כולו על העבודה האמיתית שלך, יכול להרגיש. בלי התחייבות גדולה, בלי סיסמאות, פשוט שיחה על מה שתוקע אותך, ואיך אפשר להתחיל לשחרר אותו. לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיקשיב לך באמת, ויעזור לך למצוא את הקול המקצועי שלך גם באנגלית.

מקורות

• British Council – Business English – https://www.britishcouncil.org/business-english
  ה-British Council הוא אחד הגופים המובילים בעולם להוראת אנגלית, עם מחקר עמוק על אנגלית עסקית. המקור מוסיף הבנה על הקשר בין ביטחון בשפה שנייה להשתתפות בישיבות, ומדגיש למידה מבוססת סיטואציות אמיתיות, רלוונטי מאוד ליועצים משפטיים פנימיים.
• Cambridge English – Business and Legal English – https://www.cambridgeenglish.org/learning-english/business-english/
  Cambridge English הוא גוף סמכותי להערכת שפה המבוסס על מחקר של CEFR. הוא מספק מסגרת מקצועית להבדל בין Legal English ארכאי ל-plain legal English מודרני, ומסביר למה בהירות חשובה יותר ממונחים גבוהים בתקשורת עסקית-משפטית.
• OECD – Skills Outlook – https://www.oecd.org/en/topics/sub-issues/skills.html
  דוחות ה-OECD על מיומנויות מראים שמיומנויות תקשורת בשפה שנייה הן מיומנויות ליבה לשוק העבודה הגלובלי. המקור מוסיף תוקף לטענה שאנגלית היא כלי ניהולי ולא רק שפה, ומחבר את חשיבות ההשקעה באנגלית לקידום מקצועי בחברות גלובליות.
• משרד החינוך – אנגלית כשפה בינלאומית – https://edu.gov.il/
  אתר משרד החינוך הישראלי מדגיש את חשיבות האנגלית כשפת תקשורת בינלאומית ומקצועית בישראל. המקור רלוונטי להקשר המקומי של המאמר, ומסביר למה גם בישראל, ובמיוחד בהייטק, אנגלית עסקית-משפטית היא תנאי סף לתפקידי In-House בכירים.